מכתב למנהל

תגיד, לא הבנת את הקטע?
לא הבנת שהעובד ההוא שעברת לידו השנייה, בקוביית העבודה שלו, זה ששאלת אותו מה קורה עם הביצועים? והוא- הוא חייך אלייך. הוא יושב בבית כל ערב ומנסה להבין לאן החיים שלו הולכים מכאן.
אצלך הוא יושב כל יום מ:8:00-17:00 ולפעמים יותר, עושה את העבודה שאומרים לו לעשות, מקבל "משוב", מידי פעם קוראים לו ואומרים לו "שהוא חייב…" ו "שהוא צריך" ו"חשוב ש… " וש "ישים לב ל…."
והאמת היא? שהוא כבר איבד דופק מזמן… הוא לא איתך!
שלא תתבלבל, זה לא שהוא מסכן,
הוא פשוט התחיל לתכנן!
לתכנן איך זה יקרה ומי הוא יהיה ולאן הוא יגיע, התכנון עושה לו טוב!
ומה בינתיים?
בינתיים, הוא יושב אצלך בקובייה, בהמתנה.
ואתה הרי יודע, כשממתינים, יושבים, בוהים, חולמים בהקיץ, משחקים בסלולאר, יוצאים לאכול, חוזרים מהאוכל, ואז לאט לאט הקובייה מתחילה להצטמצם ולהיות בינונית.
כן, זה נכון ,מחר תדבר עם המנהל הישיר שלו ותגיד לו !
תגיד לו, שיגיד ל"הוא מהקובייה" שהוא חייב…. ושישים לב…ושהוא צריך להבין……
עשה טובה ותבין – אנשים הם גדולים, יש להם שאיפות, יש להם חלומות.
כדי להניע אותם לעשות קובייה מצוינת, צריך קודם כל לדבר איתם על מי שהם, מה חלומם, ואיך אתה עוזר להם להגיע לשם,
ואז אדוני המנהל ,רק אז ! הקובייה תחזור לתפקוד מקסימאלי והרבה יותר מזה.
ארגונים רבים חוששים מוועדי עובדים…
אבל את האמת כולנו יודעים! לא צריך וועד עובדים כדי לקום בבוקר וללכת לעבודה, אבל לא להגיע לשם אף פעם!!
כמה מאיתנו ,מהעובדים הזוטרים ועד המנהלים הבכירים, יוצאים בבוקר לעבודה ולא באמת מגיעים לעולם!

מוקדש לכל מי שאי פעם יצא מהמשרד והשאיר את הדלת פתוחה, האור דלוק, הניח תיק על הכיסא ומעיל על המשענת ו… ברח הביתה.
מנהלים, תהיו אמיצים! תעשו שינוי ותחזירו את הדופק לארגון!
מבטיח שתראו תוצאות יוצאות דופן

גילוי נאות- את הפוסט הזה בשינויים קלים כתבתי ופירסמתי בסוף שנת 2016, נתקלתי בו השבוע והבנתי שהיום הוא אפילו יותר רלוונטי, ולכן החלטתי לפרסם אותו שוב.

אם הפוסט דיבר אליך, ניתן לשמוע עוד בנושא בפודקאסט "תובנות מהמרפסת" בספוטיפיי , בפרק "מחוברות עובדים".