מה עושים עם אותם אנשים שאף אחד לא סובל אותם בקבוצה/בצוות?

כאלה שאף פעם לא מחייכים, אלה שתמיד מחבלים במסיבה, אלה שיושבים בתוך קבוצה עם אפס מודעות ועם רצון ל"חרב כל דבר שהם נוגעים בו",

מה לעזאזל עושים איתם?

מה שעובד לי זה – "להתאהב בהם"

כן , אני מתאהב בהם.

כשאני עוסק בטרנספורמציה של אנשים ובשינוי התנהגותי של אנשים אני משתדל להתאהב בהם.

נכון, אפשר גם לאבחן אותם, להתנשא מעליהם, להגיד להם מה הבעיה שלהם ולעוץ להם עצות על איך להיות "נורמליים", אבל אפשר גם לעבוד על עצמנו ולא עליהם, ולהתאהב בהם.

להראות להם שיש פרצוף ששמח לראות אותם, שיש טעם בדבריהם, שאנחנו מבינים אותם ואת מה שהם מנסים להגיד. ואז .. ורק אז, אחרי שאנחנו עושים עבודה בלהתאהב בהם, אפשר לייצר איתם מערכת יחסים שמגדילה אותם ואת הקבוצה ולעשות איתם שינוי.

האנשים האלה שלא אוהבים אותם, יודעים שלא אוהבים אותם, הם רגילים ללכת בעולם הזה ולראות פרצופים כועסים ועצובים סביבם. אני אישית מסרב להיות עוד אחד מהאנשים שהם פוגשים ביום יום.

אנחנו רוצים להיות הפרצוף שמבין אותם.

אז מה בעצם להתאהבות ולעסקים? ולעבודה?

אז אומר לכם, אנחנו ,שמזמן עברנו וחצינו את הקווים מעבודה לALL IN , אנחנו שרוצים לקבל תוצאות ותפוקות שמצריכות מהאדם להימתח לקצה גבול יכולתו, לא יכולים לבקש בלי לתת-

לתת אהבה, לתת שמחה, לתת יחס, לעשות טרנספורמציה, להיות קהילה ולתת תמיכה.

כל מה שכתבתי בפסקה התחתונה מייצר בעידן הזה את התוצאות העסקיות הטובות ביותר שנוכל לקבל בשורה התחתונה.

עין תחת עין ,שן תחת שן ויחס תחת יחס.

רוצה לשנות? תשתנה!